תורה תמימה על אסתר ט׳

1 ואת פרשנדתא וגו'. דרש ר' שילא איש כפר תמרתא, כל השירות נכתבות אריח על גבי לבינה, לבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שהם אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה , מאי טעמא, כדי שלא תהא תקומה למפלתן . מגילה ט"ז ב'

2 ואת ויזתא. א"ר יוחנן ' ו' דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא כמורדיא דלברות, מאי טעמא, כולהו בחד זקיפא איזדקיפו . שם שם

3 עשרת בני המן. א"ר אחא דמן יפו, עשרת בני המן ועשרת צריך לממרינהו בנשימה אחת מאי טעמא, כולהו בהדי הדדי נפקי נשמתייהו . שם שם

1 ומה שאלתך. אמר ר' אבהו, מלמד שבא מלאך וסטרו על פיו . שם שם

1 היהודים הפרזים. כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין את המגילה בט"ו באדר, דכתיב על כן היהודים הפרזים עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, מדפרזים בי"ד – מוקפים בט"ו, אשכחן עשיה, זכירה מנלן , אמר קרא כ"ח נזכרים ונעשים, איתקש זכירה לעשיה. ומנלן דתלי בימות יהושע בן נון, אתי פרזי פרזי מן לבד מערי הפרזי פ' דברים מה התם מימות יהושע בן נון אף הכא מימות יהושע בן נון . מגילה ב' ב'

2 הישבים בערי הפרזות. בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר , אם עתיד לחזור למקומו קורא במקומו, אמר רבא, והוא שעתיד לחזור בליל י"ד, דכתיב על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות, הא קמ"ל, דפרוז בן יומו נקרא פרוז, ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא מוקף . שם י"ט א'

1 כימים. מגילה נקראת בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, בט"ו , מנא הני מילי, א"ר שמואל בר נחמני, אמר קרא, כימים אשר נחו וגו', כימים – לרבות י"א וי"ב. ואימא לרבות י"ב וי"ג – י"ג זמן קהלה לכל היא ולא צריך לרבויי , ואימא ט"ז וי"ז – ולא יעבור כתיב פ' כ"ז . מגילה ב' א'

2 לעשות אותם וגו'. סעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין , אבל אין עושין אותה בשבת, מאי טעמא, דכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה – את ששמחתו תלויה בבית דין, יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים . ירושלמי מגילה פ"א ה"ד

3 והחדש וגו'. תני בשם ר' נתן, כל החודש כשר לקריאת המגילה , מאי טעמא, דכתיב והחודש אשר נהפך להם וגו' ובלבד עד חמשה עשר בו, מאי טעמא ולא יעבר כתיב פסוק כ"ז . שם שם פ"א ה"א

4 ימי משתה ושמחה. א"ר יוסף, אפילו למאן דאמר ביו"ט או כולו לה' או כולו לכם, בפורים הכל מודים דבעינן נמי לכם, מאי טעמא, ימי משתה ושמחה כתיב בהו פסחים ס"ח ב'.

5 משתה ושמחה. משתה – מלמד שאסור בתענית, שמחה – מלמד שאסור בהספד, אבל במלאכה מותר, מאי טעמא, יו"ט לא קבלו עלייהו . מגילה ה' ב'

6 ומשלח מנות וגו'. תנא רב יוסף, ומשלוח מנות איש לרעהו – שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים – שתי מתנות לשני אנשים . מגילה ז' א'

1 אמר עם הספר. אמרה מבעי ליה, א"ר יוחנן, אמרה לו יאמר בפה מה שכתוב בספר . שם ט"ז ב'

1 ומה ראו וגו'. מהו ומה ראו– מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של ביהמ"ק , על ככה – משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרקי , ומה הגיע אליהם – דקטל ושתי . מגילה י"ט א'

1 קימו וקבלו. אמר רבא אע"פ שמתחלה קבלו ישראל את התורה בכפיית ההר כגיגית אפילו הכי הדר קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קימו וקבלו – קימו מה שקבלו כבר . שבת פ"ח א'

2 קימו וקבלו. אמר שמואל, אסתר ברוח הקודש נאמרה, דכתיב קימו וקבלו – קימו למעלה מה שקבלו למטה . מגילה ז' א'

3 ולא יעבר. תני, אע"פ שכל החודש כשר לקריאה המגילה, אפילו הכי אין מאחרין מי"ד בו, מאי טעמא ולא יעבר כתיב . מגילה ב' א' וירושלמי מגילה פ"א ה"ה

4 ככתבם. מלמד שמגילת פורים צריכה להיות כתובה אשורית . מגילה י"ט א'

5 ככתבם. הקורא את המגילה על פה לא יצא, מאי טעמא, ככתבם כתיב . ירושלמי מגילה פ"ב ה"א

6 ככתבם וכזמנם. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. מאי טעמא, דכתיב ככתבם וכזמנם, מה זמנם למפרע לא אף כתבם למפרע לא . שם שם

7 בכל שנה ושנה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני, מאי טעמא, דכתיב בבל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן אף כאן אדר הסמוך לניסן, ואימא מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט, מסתברא, מסמכינן גאולה לגאולה . מגילה ו' ב'

1 והימים האלה. אין קורין את המגילה אלא עד שתנץ החמה, דאמר קרא והימים האלה נזכרים ביום אין בלילה לא. שם כ' א'

2 והימים האלה. כל היום כשר לקריאת המגילה, דאמר קרא והימים האלה נזכרים . שם שם

3 נזכרים. קרא את המגילה בעל פה לא יצא, מנלן, אמר רבא, אתיא זכירה זכירה, כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם ס"פ בשלח כתוב זאת זכרון בספר, מה להלן בספר אף כאן בספר . מגילה י"ח א'

4 נזכרים ונעשים. הקורא את המגילה למפרע לא יצא, דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים, איתקש זכירה לעשיה, מה עשיה למפרע לא, אף זכירה למפרע לא . שם י"ז א

5 נזכרים ונעשים. מהו נזכרים ונעשים, נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה . ירושלמי מגילה פ"א ה"א

6 נזכרים ונעשים. הובא לעיל בפסוק י"ט בדרשה היהודים הפרזים.

7 למשפחה ומשפחה. ללמד על משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה . מגילה ג' א'

8 משפחה ומשפחה. מכאן סמכו חכמים לומר שהכפרים מקדימין לקריאת המגילה ליום הכניסה . ירושלמי מגילה פ"א סוף הלכה א'

9 מדינה ומדינה. לחלק בין הערים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפין חומה מימי אחשורוש . מגילה כ' ב'

10 עיר ועיר. לחלק בין שושן לשאר עיירות . שם שם

11 לא יעברו וגו'. אמר רב יוסף, אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, ורב נחמן בר יצחק אמר מהכא, וזכרם לא יסוף מזרעם . שם ז' א'

12 לא יעברו וגו'. מלמד שאפילו אם כל המועדים יהיו בטלים אבל ימי הפורים לא יבטלו מדרש משלי.

13 וזכרם לא יסוף. מלמד שמגלת אסתר לעולם לא תבטל . ירושלמי מגילה פ"א ה"ה

14 וזכרם לא יסוף. מכאן קבעו לה חכמים מסכת . שם פ"ב סוף הלכה ד'

1 ותכתוב אסתר. מגילת פורים אין יוצאים בה עד שתהא כתובה על הספר ובדיו, מנלן, אתיא כתיבה כתיבה, כתיב הכא ותכתוב אסתר וכתיב התם ירמיהו ל״ו:י״ח ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו . מגילה י"ט א'

2 את כל תקף. איזה תוקף – תקפו של אחשורוש . שם שם

3 אגרת הפרים. אמר רב, מגילת פורים נקראת איגרת, לומר, שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה , אמר רב נחמן, ובלבד שיהיו משולשים . שם שם

4 אגרת הפרים וגו'. א"ר שמואל בר יהודה מאי דכתיב אגרת הפורים הזאת השנית, מלמד שבתחלה קבעוה בשושן ולבסוף בכל העולם . שם ז' א'

5 השנית. מה היה כתוב בה, לפי שכששלחו מרדכי ואסתר להגולה לקיים עליהם שני ימים הללו בכל שנה, שלחו להם, לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצים להוסיף עלינו צרתו של המן , חזרו וכתבו להם באגרת שניה, אם מזה אתם מתייראים הרי היא כתובה בארכיוס שלהם, הדא הוא דכתיב הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס . ירושלמי מגילה פ"א ה"ה

1 דברי שלום ואמת. א"ר תנחום ואמרי לה אמר ר' אסי, מלמד למגילת אסתר שצריכה שרטוט כאמתה של תורה . מגילה ט"ז ב'

2 דברי שלום ואמת. ובתורה כתיב משלי כ״ג:כ״ג אמת קנה, מלמד למגילת אסתר שהיא כאמתה של תורה, מה תורה נתנה להדרש אף היא נתנה להדרש . ירושלמי מגילה פ"א ה"א

1 בזמניהם. מגילה נקראת בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, בט"ו באדר, מנא הני מילי, דאמר קרא בזמניהם – זמנים הרבה תקנו להם חכמים, ואימא ט"ז וי"ז – ולא יעבר כתיב פסוק כ"ז . מגילה ב' א'

1 דברי הצומות וזעקתם. וסמיך ליה ומאמר אסתר קים – מאמר אסתר אין, דברי הצומות לא . שם ט"ז ב'

2 ונכתב בספר. אמר רב, מגילת פורים נקראה ספר, לומר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה . שם י"ט א'